קלורית ירושלים הנדסה וסחר בעמ נ' מגדלי הים התיכון נורדיה בע"מ

החלטה

החלטה זו ניתנת במסגרת בקשת המבקשת לדחיית חלקים מן התביעה על הסף מחמת התיישנות וכתב ויתור. המשיבה הגישה תגובה לבקשה בכתב, המבקשת הגישה תשובה לתגובה וכן הועלו טענות מטעם הצדדים לעניין זה במהלך הדיון אשר התקיים היום במעמד באי כוח הצדדים. הבקשה והתגובות הוגשו ללא תצהירים.

על בית המשפט לקבוע האם אכן התיישנו חלקים מכתב התביעה המתוקן, והאם יש לדחות על הסף חלק ניכר מהתביעה על יסוד כתב הויתור שצורף כנספח א' לכתב ההגנה, וזאת על סמך כתבי הטענות אשר מצויים בתיק בית המשפט.

כעולה מהבקשה ומכתב ההגנה יש לחלק את תביעת המשיבה לשלושה חלקים:

1. תביעות הקשורות לעבודות שבוצעו ושנערך חשבון סופי בגינן ביום 15/1/2002 אשר סולק במלואו אגב חתימה על כתב הויתור מיום 13/2/2002.

2. תביעה לקבלת סך של 92,784 ₪ עבור קולטנים בצירוף ריבית והפרשי הצמדה.

3. תביעה עבור עבודות נוספות כפי שצוין ב"אישור חשבון ביצוע עבודה עבור עבודות נוספות" מיום 6/11/03, נספח ד' לכתב התביעה המתוקן (אשר כלל גם חיוב בגין 92,784 הש"ח הנ"ל).

בכתבי הטענות של המבקשת נטען כי מרבית תביעתה של המשיבה התיישנה, ובאפשרותה להגיש תביעה בגין העבודות הנוספות אשר מוזכרות בסעיף 3 לעיל בלבד, ללא החיוב בגין הקולטנים.

לגבי התביעה בגין הקולטנים (סעיף 2 הנ"ל), נטען כי כתב הויתור עצמו מחריג חיוב זה, ומכאן שהעובדות המקימות את התביעה בגין הקולטנים היו ידועות למשיבה עוד ביום 13/2/2002, והיות שלא הוגשה תביעה תוך שבע שנים מאותו יום, התביעה בגין רכיב זה התיישנה.

המשיבה טענה כי כתב הויתור הנ"ל מיום 13/2/02 לא היה כתב הויתור היחיד שהתבקשה לחתום עליו, וניתן ללמוד מכך שהחשבון הסופי הוגש הלכה למעשה אף לאחר החתימה על גבי כתב הויתור מיום 13/2/2002 הנ"ל. כמו-כן הדגישה המשיבה כי כתב הויתור הנ"ל "היה מסויג וקבע מפורשות בסעיפים 5 ו- 6 כי אינו חל על הקולטנים ועל העבודות הנוספות".

המשיבה הוסיפה וטענה בתגובתה לבקשה כי העבירה בהמשך דרישות תשלום נוספות בגין עבודות נוספות שביצעה, כאשר היא מפנה לחשבון הסופי מיום 6/11/03 הנ"ל בגין העבודות הנוספות בסך של 64,344 ₪ + מע"מ, וכן מפנה למכתב המבקשת מיום 28/12/03, נספח ה' לכתב התביעה, שלפיו היא עומדת על כך שהמשיבה תחתום על כתב ויתור נוסף כנגד קבלת התשלום. לבסוף מפנה המשיבה בתגובתה לבקשה לנספח ח' לכתב התביעה אשר מתייחס לתביעה שהוגשה על ידי קבלן משנה ביום 26/3/08 בבית משפט השלום בכפר סבא, וכן מפנה לנספח יד' לכתב התביעה, מכתב המבקשת מיום 5/1/03, שממנו עולה כי טרם נערך חשבון סופי וכי החשבון ייערך רק לאחר השלמת כל העבודות על ידי המשיבה.

להלן נוסח כתב הויתור (נספח א' לכתב ההגנה ולבקשה לדחיית חלקים מהתביעה על הסף) :

...

כתב הויתור קובע באופן ברור ומפורש כי פרט לעבודות הנוספות שבוצעו לאחר עריכת החשבון הסופי משנת 2002 והטענות והתביעות בנוגע לקולטנים, קיים ויתור גורף לגבי כל הטענות והתביעות של המשיבה כלפי המבקשת, כאשר המבקשת שילמה את חובה העדכני למשיבה בכפוף לחתימה על כתב הויתור.

כתב התביעה המתוקן מנוסח בצורה עמומה ומסורבלת בכל הנוגע למועדים שבהם נוצרו החיובים נשוא התביעה, אולם כפי שיוסבר להלן, לצורך הכרעה בטענות ההתיישנות והויתור ישנה אפשרות לבצע הפרדה בין החיובים השונים על סמך האמור בכתבי הטענות של המשיבה בלבד.

המשיבה הגישה את תביעתה המקורית ביום 19/7/09 על סך של 118,090 ₪, וביום 19/10/09 הגישה כתב תביעה מתוקן על סך של 380,993 ₪. בכתב התביעה המתוקן נטען כי נתגלו טעויות בחשבון הסופי שהוגש על ידי המשיבה ואושר על ידי המבקשת, ומכאן ההפרש בין שני סכומי התביעה הנ"ל, בסך כולל של 262,903 ₪. להלן הקטעים הרלוונטיים מתוך כתב התביעה המתוקן:

מהאמור לעיל עולה כי המשיבה היא שטעתה לדבריה בעת עריכת החשבון הסופי, נספח ט' שאליו מפנה סעיף 14.3 לכתב התביעה המתוקן, וגילתה זאת רק לאחר הגשת כתב התביעה המקורי. המשיבה אינה מפרטת מדוע לטענתה לא ערכה את החשבון הסופי בהתאם לכמויות שאושרו על-ידי המפקח, ומדוע בדקה את כתבי הכמויות והחשבונות וגילתה את ההפרשים הנטענים רק כשמונה שנים לאחר שערכה את החשבון הסופי מטעמה מיום 31/8/01.

מכל מקום, אין חולק כי הסך של 262,903 ₪ מתוך סכום התביעה מתייחס לטעויות אשר נעשו לכאורה בחשבון אשר כבר אושר, שולם, והמשיבה אף חתמה על כתב ויתור בגינו. משנחתם כתב ויתור שלפיו כנגד קבלת הסך של 312,579 ₪ הנ"ל מוותרת המשיבה על כל תביעה בנוגע לעבודות אשר בוצעו (פרט לאלה שהוחרגו במפורש בסעיפים 5 ו- 6 לכתב הויתור), אזי המשיבה מנועה מלהגיש כעת תביעה בגין אותן עבודות נשוא החשבון הסופי משנת 2002 ולטעון טענות בנוגע לטעויות בחישוב הסכום ששולם בפועל. אף אם לאחר החתימה על כתב הויתור הוגשה תביעה נגד המשיבה על ידי צד ג', קבלן משנה בעסקה, אין בכך כדי לאיין את כתב הויתור כלפי המבקשת שעליו חתמה המשיבה ביום 13/2/02.

בנוסף יצוין כי מקורם של ההפרשים בסך 262,903 ₪ הנ"ל בעבודות אשר הסתיימו ככל הנראה עוד לפני מועד עריכת החשבון הסופי, נספח ט' מיום 31/8/01, ולכל המאוחר עד למועד חתימת כתב הויתור ביום 13/2/02, כאשר כתב התביעה המתוקן הוגש ביום 19/10/09, ומכאן שהתביעה הנוגעת להפרשים הנטענים הנ"ל התיישנה. בהקשר זה, אין לקבל את טענתו של ב"כ המשיבה שלפיה יש להתייחס לכל העבודות שביצעה המשיבה בפרויקט כמקשה אחת, כך שמרוץ ההתיישנות החל רק בעת סיום הפרויקט כולו. משנערך חשבון סופי, שולמו כספים בהתאם ונחתם כתב ויתור ביום 13/2/02, אין לבצע התחשבנות מחודשת לגבי עבודות שהושלמו לפני 13/2/08.

בנוגע לחיוב בגין הקולטנים, בכתב הויתור מיום 13/2/02 צוינה בצורה מפורשת דרישת המשיבה לתשלום סך של 92,784 ₪ אשר קיזזה המבקשת בעבר בגין תשלום עבור רשתות לקולטנים. ראו לעניין זה סעיף 5 לכתב הויתור המצוטט להלן: